כולנו    נחליט!
אתר ישראלי לדמוקרטיה ישירה
www.kulanu-nahlit.org

דף הבית | אקטואליה | הצהרת הדמוקרטיה הישירה | שאלות נפוצות | מאמרים | english | הגדרות | כתוב לנו | פורום - כולנו-נדון!
הצהרת הדמוקרטיה הישירה

הקדמה

קפיטליזם? סוציאליזם? קומוניזם? אנרכיזם?

דמוקרטיה ישירה

תשובות לביקורת

מה לעשות?

דמוקרטיה ישירה

הדמוקרטיה המקורית, "דמו - קרטיה" ("דמו" - קהילה, "קרטיה" - שלטון) הומצאה באתונה לפני 2500 שנה. ב"דמו-קרטיה" הייתה לכל גבר חפשי ב"דמו" סמכות להשתתף בכל הצבעה על כל החלטה פוליטית. כשנזקקו למבצעי החלטות מינו אותם בהגרלה. כיום משמש המונח "דמוקרטיה", בטעות, לתיאור משטר בו קומץ נציגים מחליט את כל ההחלטות הפוליטיות (החלטות המחייבות את כל החברה). ההצדקה למשטר נציגים נבעה מכך שהצבעה וספירת מיליוני קולות נמשכה זמן רב ואי אפשר היה לבצעה כל יום אך החלטות פוליטיות יש להחליט כל יום.

כל זה השתנה לגמרי כשבבנקים וסופרמרקטים החלו להשתמש במחשבים.

כיום מחליטים מיליוני אנשים בעולם מיליוני החלטות, כל יום, בכספומטים. החלטות אלה מצורפות תוך שניות לסכום יחיד. בכל כספומט יש מחשב המעדכן את החשבון בו בוצעה פעולה ומדווח עליה למחשב מרכזי. המחשב המרכזי מצרף מיליוני החלטות לסכום יחיד ומאפשר למנהלי בנק לראות בכל רגע את המאזן הכללי של הבנק. מחשב מרכזי והתוכנה המצרפת מיליוני פעולות כספיות לסכום יחיד, מאפשרים דמוקרטיה ישירה כאן ועכשיו.

קל מאוד להתאים רשת כספומטים לקליטת החלטות פוליטיות. קל להוסיף לתוכנה צופן מיוחד לזיהוי החלטות פוליטיות כדי שמחשב יוכל להבחין בינן לבין החלטות כספיות.

כאשר הטכנולוגיה המבצעת כיום את החלטותינו הכספיות תיושם לביצוע החלטותינו הפוליטיות יוכל כל אזרח להשתתף בכל החלטה פוליטית.

מיליוני החלטות יצורפו תוך שניות לסכום יחיד אשר יראה איזה החלטה קיבלה רוב. התוצאות יוצגו כל הזמן בטלוויזיה וכל אחד יוכל לראות תוצאות כל הצבעה. משטר כזה, בו כל אזרח זכאי להציע, לדון, ולהצביע, בכל החלטה פוליטית, הוא "דמוקרטיה ישירה". במשטר כזה מחליטים האזרחים עצמם כל החלטה פוליטית ואין בו מנגנון נפרד אשר מחליט החלטות פוליטיות עבור כל האזרחים. האזרחים עצמם מחליטים. כל האזרחים הם הכנסת. משטר כזה מגשים את החלטות רוב האזרחים ולכן הרוב בו חי בהתאם להחלטותיו, כלומר - הרוב חופשי. משטר כזה מבטיח שוויון מירבי וחופש מירבי, לרוב האזרחים.

דמוקרטיה ישירה היא:

משטר בו יש לכל אזרח סמכות להציע, לדון, ולהצביע בכל החלטה פוליטית.

אין פירוש הדבר שכל אזרח חייב להשתתף בכל החלטה פוליטית, אך יש לו סמכות לעשות כך. תקשורת אלקטרונית מאפשרת מימוש משטר כזה כיום - כאן ועכשיו.

משטר המבוסס על עיקרון זה הוא שלטון עצמי של הנשלטים.

כל האזרחים הם הכנסת והממשלה. המחשבים אינם מחליטים שום החלטה. הם רק קולטים, מאחסנים, ומצרפים - תוך שניות - מיליוני החלטות לסכום יחיד.  המחשבים מאפשרים לברר תוך שניות מה החליטו כל האזרחים. טכנולוגיה זו מוכיחה עצמה כאמינה בכל בנק בעולם במשך יותר מעשרים שנה. כיום אי אפשר להפעיל בנק או סופרמרקט בלעדיה. אין קושי ליישמה להחלטות פוליטיות. יישומה להחלטות פוליטיות יבטל את הצורך בנציגים. כאשר כל האזרחים אינם יכולים להחליט בכל נושא פוליטי עליהם להחליט מי יחליט במקומם. אך כאשר כל האזרחים יכולים להחליט בכל נושא פוליטי אין מקום למישהו שמחליט במקומם.

כשאדם יכול להחליט בעצמו אסור שאחר יחליט במקומו כי זה יוצר חוסר אחריות ושחיתות.

 במאה ה- 17 וה- 18 לחמו אזרחי הערים באירופה נגד סמכות המלך להחליט כל החלטה פוליטית. סיסמתם הייתה: "אין מיסוי בלי ייצוג". כלומר, אם המלך רוצה שהאזרחים ישלמו לו מסים עליו להתחשב בדעותיהם על השימוש בכספי המסים. מטרת המאבק הייתה לאלץ כל מלך לשתף נציגים של האזרחים בקבלת החלטות על מסים והשימוש בהם. האזרחים ניצחו. סמכויות המלך עברו לידי נציגים שנבחרו על ידי האזרחים. ב- 1968 החל מאבק חדש נגד סמכות נציגים להחליט עבור מיליוני אזרחים. סיסמת המאבק היא:

 "אין חובת ציות להחלטה בלי סמכות להצביע בעדה או נגדה".

גם מאבק זה, שיהיה קשה וחריף בהרבה מהמאבק נגד מלך ישיג לבסוף את מטרותיו.  הוא ייתן לאזרחים חופש רב יותר מכפי שיש להם כיום. אזרחים לא ייוצגו על ידי נציגים אלא יוכלו להצביע בעצמם על כל החלטה פוליטית. נשים לא תיוצגנה על ידי בעליהן אלא תייצגנה את עצמן. עובדים לא ייוצגו על ידי איגוד מקצועי אלא יחליטו בעצמם כל החלטה הנוגעת לעבודתם. תלמידים לא ייוצגו על ידי הורים או מורים אלא ייצגו את עצמם. כל אזרח יוכל להציע ולהצביע בכל החלטה הנוגעת למדינתו, למגוריו, לעבודתו, ללימודיו, למשפחתו.

ברור שכל ניסיון להקים משטר כזה יתקל בהתנגדות נמרצת ויוכל להתממש רק לאחר מאבק קשה שימשך שנים רבות. אך בסופו של דבר תקום דמוקרטיה ישירה במדינה, במגורים, בעבודה, בלימודים, במשפחה.  דמוקרטיה ישירה איננה ערובה לכך שהחלטותיה תהיינה חיוביות.  היא עשויה להחליט החלטות שליליות (איך שלא נגדיר "חיובי/שלילי"). אך אפשרות זו קיימת בכל משטר. יתרון הדמוקרטיה הישירה על משטר נציגים הוא בחופש המירבי שיש לרוב בה (כי הוא חי לפי החלטותיו)  ובשוויון בסמכות הפוליטית של כל אזרחיה.

ברור שדמוקרטיה ישירה זקוקה לחוקה שתאפשר לכל אזרח להעלות הצעה לדיון, להשמיע דעה בדיון על ההצעות, ולבחור החלטה.

הדיון הפומבי בהחלטות הוא ליבת הדמוקרטיה הישירה. הוא המנוע לקידום החברה.

חוקה תסדיר את הבעיות הכרוכות בדיון פומבי של מיליוני אזרחים. חוקה זו תעמוד לדיון והצבעה בציבור בדמוקרטיה ישירה ואי אפשר לקבוע אותה מראש בלי ציבור זה.

עם זאת יש מקום להעלות הצעות לחוקה כזאת גם לפני הקמת הדמוקרטיה הישירה.

החוקה חייבת להגן על כל מיעוט מפני הרוב ולהבטיח שדמוקרטיה ישירה לא תהפוך ל"דיקטטורה של הרוב" או של אותו חלק בציבור שיש לו יותר פנאי לעסוק בענייני הציבור.

אפשר להבטיח זאת על ידי ארבעה עקרונות:

1. על החלטות מסוימות זכאי המיעוט להטיל ווטו, אך חובתו להציע גם החלטת פשרה.

2.   החלטות מסוימות תחייבנה רק מי שהצביע בעדן ולא מי שהצביע נגדן.

3.  החלטות מסוימות תתקבלנה רק ברוב מיוחס.

4.  זכות כל מיעוט להביע כל דעה בפומבי אינה ניתנת לביטול.

כל האזרחים יחליטו על איזה החלטות להפעיל את הכללים 1, 2, 3.

עקרונות אלה - המגינים על כל מיעוט - ישכנעו את החוששים להימצא במיעוט בדמוקרטיה ישירה, לתמוך בה.  תמיכה כזאת הכרחית לקיום דמוקרטיה ישירה. כי ללא הבטחת זכויות המיעוט בחוקה - ובחיי יומיום - תהפוך דמוקרטיה ישירה לזירת מאבק בין מיעוט לרוב מאבק שעשוי להרוס את המשטר. הקפדה על זכויות המיעוט והיחיד תתרום לכך שדמוקרטיה ישירה תהיה בת קיימא, שכל אזרחיה יתמכו בה ואף ייהנו לחיות בה.

דף הבית | אקטואליה | הצהרת הדמוקרטיה הישירה | שאלות נפוצות | מאמרים | english | הגדרות | כתוב לנו | פורום - כולנו-נדון!

www.kulanu-nahlit.org