כולנו    נחליט!
אתר ישראלי לדמוקרטיה ישירה
www.kulanu-nahlit.org

דף הבית | אקטואליה | הצהרת הדמוקרטיה הישירה | שאלות נפוצות | מאמרים | english | הגדרות | כתוב לנו | פורום - כולנו-נדון!

פינת האקטואליה

סימני דרך לתחילת המאבק לדמוקרטיה ישירה 

רבים חושבים כיום כי רעיון הדמוקרטיה הינו משהו דמיוני ורחוק בבחינת "לא רלוונטי"  אפילו לדיון. ניתוח מדוקדק של המציאות סביבנו כיום רומז על כך שגם אם מימוש הדמוקרטיה הישירה במלואה עוד לא נראה  באופק, תחילת המאבק לדמוקרטיה ישירה כבר מעבר לפינה.

בדף זה יוצגו  ידיעות אקטואליות הקשורות למאבק לדמוקרטיה ישירה מהארץ ומהעולם.

 

אם נתקלת בידיעה שנראית מתאימה לדף זה נשמח לקבל הצעות וקישורים 


"סקר מכון דחף:   87%­ מהציבור: הכנסת לא מייצגת אותנו."

"הציבור מעניק ציון 'נכשל' לחברי הכנסת בכל הנוגע לעבודתם."

יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, הגיב על הממצאים הקשים של הסקר בדבר יחסי הציבור לכנסת:

"כל אחד מהאזרחים רוצה להיות כאן, וחושב שיוכל לעשות את העבודה טוב יותר"

(מתוך ידיעה במעריב 27/07/05)



הסקרים האחרונים הנם נדבך נוסף בדרך להתייאשותם של האזרחים ממשטר הנציגים.
אם נזכור שכ-40% כלל לא הולכים לקלפי (גם בשאר מדינות המערב) אפשר להבחין במגמה ברורה של מיאוס  הציבור בשיטת הנציגים.
רוב אלו שענו על הסקר וודאי לא שמעו כלל על האפשרות של דמוקרטיה ישירה.
האפשרות להקים משטר בו כלל האזרחים הם הכנסת וכל אזרח יכול להציע הצעות, להשתתף בדיון ולהצביע בכל החלטה על חוק ומדיניות.
 יו"ר הכנסת מתייחס בדבריו ל"עבודה"  של חברי הכנסת ומתפלא שאזרחים חושבים שיוכלו לעשות אותה טוב יותר בעצמם.
אך מהי אותה "עבודה"?
120 חברי כנסת מציעים, דנים ומחליטים עבור מליוני אזרחים שרק רשאים להחליף את מי יחליט במקומם פעם בכמה שנים.
האם חברי הכנסת הם "מומחים" לעבודתם?
לא. אין מומחיות לקבלת החלטות כי קבלת החלטות היא העדפה בין אפשריות.
כל אחד מעדיף לפי ערכיו הוא.
כך גם חברי הכנסת שלכל היותר מתמחים בלהיבחר לתפקידם ולכך אכן זקוקים למומחיות בתככים ובחנופה.
במשטר נציגים בו אנו חיים כיום נקבעת כל הפוליטיקה על ידי העדפותיהם של קומץ נציגים.
הפתרון אינו  בכך שאזרחים אחרים יהיו יבחרו לנציגים ויחליטו הם במקום האזרחים.
בסרט הזה כבר היינו יותר מדי פעמים.
יש לפעול להפצת חלופת הדמוקרטיה הישירה בקרב המיואשים ממשטר הנציגים.
אזרחים רבים עשויים לסלוד מהמשטר הנוכחי אך בהעדר חלופה אחרת בתודעתם עלולים לנסות חלופות עוד יותר אנטי דמוקרטיות כגון משטר נשיאותי, שלטון מומחים ואף דיקטטורה.



 180 אלף תלמידים שנקראו לדגל באמצעות איי-סי-קיו, מסנג'ר, אס-אם-אסים, נטשו את ספסל הלימודים במחאה על מסקנות דו"ח דברת והוכיחו למשרד החינוך, שהכוח האמיתי, אולי, טמון לא בידי עסקני ארגוני המורים אלא בידי הילדים.    "

(01/03/2005  מתוך חדשה במעריב - NRG)


"לטענת יוזמי השביתה, מועצת התלמידים הארצית לא מייצגת אותם נאמנה ולא נלחמה על מנת שקול התלמידים יישמע בדו"ח...  במשרד החינוך הגיבו בקרירות ליוזמה , אליה מתנגדת אפילו מועצת התלמידים הארצית: "במדינה מתוקנת ישנם גופים מוסמכים לכל נושא, קרי משרד החינוך, מועצת התלמידים וועד ההורים הארצי, המתנגדים לניסיון לקיחת החוק לידיים ולהובלת שביתה באמצעות האינטרנט"

מתוך דיווח ב-YNET

"הם יצאו נגד משרד החינוך, נגד מועצת התלמידים הארצית ונגד המורים כשלצדם עמדה רק רשת קשר רופפת באינטרנט. אך בסופו של הדבר מרד התלמידים נגד דוח ועדת דוברת הצליח: כ-200 אלף תלמידים (30%) בחטיבות הביניים ובתיכונים לא הגיעו היום לבתי הספר במסגרת מחאה ספונטנית נגד דוח ועדת דוברת למהפכה במערכת החינוך"

מתוך דיווח במעריב-NRG


"בדוח מדברים על מעמד המורה, ההנהלה, ההורים, אבל אין שום מילה על התלמידים. איך זה יכול להיות שהדוח הזה נכתב בשביל תלמידים, ולא שמעו בכלל את הבעיות שלנו? "

(גולן  שירנצקי-  תלמיד י"א ברעננה - מיוזמי השביתה בראיון למעריב)

אומנם התלמידים לא העלו דרישה לדמוקרטיה ישירה וסביר שרובם מעולם לא שמעו ברצינות על האפשרות לכך
אבל השביתה הבלתי צפויה הזו וחסרת כל תקדים מעידה על תחושת מיאוס עמוקה וכעס של הנוער על הפיכתם למיותרים בכל התחומים - כולל בהחלטות הנוגעות ישירות לחייהם.

ייחודה של השביתה הזו בכך שאורגנה על ידי תלמידים ביוזמה עצמאית ולמרות התנגדות של כל הנציגים (מועצת תלמידים ארצית, וועד ההורים הארצי, משרד החינוך).

לאחר השביתה נשמעו טענות שרוב התלמידים שלא הופיעו עשו זאת פשוט כי משעמם ולא כי קראו את דו"ח דוברת.

שיעמום הוא מניע  אנושי  חזק  ואין לזלזל בו, מעבר לחולשות המערכת ההירכית הקיימת בחינוך הממלכתי כיום, השיטה יוצרת שיעמום ואדישות.  יתכן  אף שאם היו קוראים כל השובתים את הדו"ח המלא של ועדת דברת  הם היו שובתים עד היום ולא מסתפקים ביום אחד.

לקח נוסף מהשביתה הוא האפשרויות שנוצרות בעקבות הטכנולוגיה לצורך קידום מאבקים חברתיים.

ארגונים גדולים ומתוקצבים מתקשים לארגן שביתות ופעילויות רבות משתתפים ואילו מספר נערים ללא מימון ומשאבים מעלים בחינם  אתר שביתה  עם עמוד יחיד לאינטרנט, שולחים  S.M.S  ומסרים מייידיים ברשת ומשכנעים עשרות אלפים לפעול.


"הכנסת התנגדה למשאל העם - ברוב גדול של 72 מצביעים נגד ו-39 בעד החליטה הכנסת להפיל את חוק משאל העם" (28/03/05 - ידיעה בחדשות "נענע")

לאחר שהציג רוה"מ שרון את תוכניתו ליציאה מעזה ("תוכנית ההתנתקות"), עלתה דרישה שהתוכנית תובא לאישור האזרחים.  

הדרישה  נתקלה  בהתנגדות היסטרית מכל הכיוונים.

שרון הסכים תחילה שאת ההחלטה יקבלו חברי מרכז הליכוד .למרות שרוב חברי המרכז הצביע בעד ההצעה  לקיום משאל עם,  התעלם שרון  ממפלגתו והביא את תוכנית ההתנתקות להחלטת ממשלה. 
ביוזמה מחודשת הועלתה הצעת חוק לכנסת לחייב משאל  עם אך זו נדחתה  כאמור על ידי רוב גדול של הנציגים.

אמנם דמוקרטיה ישירה אינה "משאל עם" אלא משטר בו האזרחים עצמם מציעים, דנים, ומחליטים את החוקים והמדיניות  - ללא תיווך הנציגים. אולם כל דרישה להכרעה של האזרחים היא מוצדקת ומועילה למאבק למען דמוקרטיה ישירה.

ההתנגדות העצומה של נציגים ושל תומכי משטר הנציגים יכולה ללמד כמה דברים על אופי המשטר.

למשל:

בישראל יש רק משאל עם אחד, הבחירות כל 4 שנים"  

(13/09/04 ח"כ רובי ריבלין מגיב על הדרישה לקיים משאל על "ההתנתקות"  מתוך כתבה במעריב)  

אכן, היוםפעם ב-4 שנים הציבור מצביע מי  יחליט בשבילו ל-4 שנים הבאות.
כיום
זה המצב בישראל ובשאר משטרי הנציגים בעולם אך מכך לא נובע שלא ניתן לשנות זאת.

הציבור העניק לנציגים סמכות להחליט עבורו, סמכות זו נובעת מהציבור ואין לנציגים סמכות מעל האזרחים.

הפרלמנט לא ירד משמיים, הוא כונן על ידי בני אדם ויכול להתבטל על ידי בני אדם.

רוב האנשים שוכחים זאת ומקבלים (בטעות)  את המצב כנתון.


גם אנשי "המכון הישראלי לדמוקרטיה" מוכחים שוב שהם במקרה הטוב "המכון ישראלי למשטר הנציגים":

"אנחנו בחרנו בשיטה פרלמנטרית, והכנסת היא זו שצריכה להחליט.


אם לא מרוצים מהחלטות הפרלמנט, יש לפעול להחליפו" 


  (פרופ' אריאן מ"המכון הישראלי לדמוקרטיה "בכתבה מ-YNET)


מדוע להטעות ולסלף תוך שימוש  ב מושג "דמוקרטיה" כדי להצדיק משטר והחלטות אנטי דמוקרטים?

בדמוקרטיה לא מחליפים נציג אלא מחליפים מדיניות.

באתונה  העתיקה - מולדת הדמוקרטיה - לא בחרו נציגים אלא  האזרחים קבעו מדיניות וחוקים לפוליס.

ומה אם רוב הציבור לא מעוניין בהחלפת חברי הפרלמנט אלא בהחלטה ישירה של האזרחים במקום פרלמנט שמחליט עבורם?

זה כנראה כבר בבחינת "יותר מדי דמוקרטי" בשביל חברי המכון. (ראה גם עמוד ההגדרות)


מרכז המידע של הכנסת פרסם  בשנת 2004מסמך רשמי :
"משאל עם – סקירת רקע - שיקולים והיבטים מרכזיים בעיצוב הצעות חוק למשאל עם"
כותבי המסמך לא מסתירים את חששותיהם האמיתיים:

"חשש נוסף הוא שמשאל עם ישמש מנגנון לעקיפת הכנסת.  ועוד, בישראל, המתאפיינת במחלוקות רבות ובצורך להכריע כל העת בסוגיות שעמים אחרים נדרשים לעסוק בהם רק לעתים רחוקות, יש חשש לשימוש יתר במנגנון של משאל עם"  [ההדגשות שלנו] 

 העובדה שהאזרחים עצמם מקבלים החלטה במקום מיעוט זעיר של נציגים נתפסת כ"חשש".

גם שימוש תכוף בהחלטות ישירות של האזרחים מפחיד את אנשי מרכז המידע של הכנסת.

יש להזכיר להם שהפרלמנט אינו מטרה אלא אמצעי לקבלת ההחלטות במדינה. 

אמצעי הוא כלי, מכשיר. מכשיר אפשר להחליף אם אין בו צורך או כאשר הוא מפריע להשגת המטרה.

בעבר הוצדק מוסד הפרלמנט כיוון שלא היתה שום אפשרות טכנית למליוני אזרחים לקבל החלטות על המדינה.

כיום יש אפשרות מעשית לכך שהעם כולו יהיה הכנסת, זה הופך את הנציגים  ומוסדותיהם למיותרים. 

מי שדואג להציג את הכנסת כמוסד הנמצא מעל הציבור "בשם הדמוקרטיה " - מטעה ומוליך שולל.

עוד כותבים אנשי מרכז המידע של הכנסת:

"...במקרים מסוימים היא [היוזמה למשאל עם]  עשויה לחתור תחת המבנה שמאפשר את קיום המדינה"

נימוק זה מעורר מספר שאלות:
מי מוסמך לקבוע את המבנה של המדינה?
מי מוסמך לקבוע את אופיה של המדינה?
האם המדינה שייכת לאזרחיה או לנציגיה?

כותבי המסמך יענו
לשאלות הנ"ל: "הנציגים"
תומכי דמוקרטיה ישירה יענו:  "האזרחים עצמם".


ממשלת בריטניה מתכננת שימוש ב-S.M.S ובטלויזיה דיגיטאלית במקום הקלפי  המסורתי

כוונת הממשלה היא לאפשר לבוחרים לבחור את הנציגים באמצעות הטלפון הנייד או באמצעות שלט הטלויזיה הדיגיטאלית בצורה מאובטחת וחשאית.
ממשלת בלייר מודאגת, ובצדק מכך שלמעלה מ - 40%  מבעלי זכות הבחירה כלל לא הגיעו לקלפי בבחירות האחרונות .

הממשלה האנגלית מקווה שעל ידי הורדת גיל ההצבעה המינימלי  ל- 16 ושימוש בטכנולוגיה הסלולורית ניתן יהיה להפוך את התהליך ההיסטורי על פיו.

 לכתבה   מתוך ynet מחשבים

 

 למיאוס הציבור באנגליה כמו בשאר מדינות שלטון הנציגים אין פתרון טכני במסגרת משטר הנציגים.

הסלידה והאדישות הן מהמשטר ואופיו ולא מהקושי בבחירת הנציגים אחת לכמה שנים.

 לאחר שהציבור יתנסה בהצבעה מהירה פשוטה ואמינה כבר יהיה קל יותר להפנים את העובדה שאפשר וצריך להצביע ישירות על מדיניות ואין צורך בנציגים.

 

בקרוב: כרטיס מגנטי להצבעה בבחירות בישראל
"כרטיס חכם יאפשר בחירות לכנסת ללא פתקים, ללא זיופים וללא משאלים. חברת קומדע הישראלית פיתחה מערכת דיגיטלית, המאפשרת להצביע באמצעות תעודה דיגיטלית. הכרטיס החכם הזה מאובטח כך שיהיה קשה מאוד לזייף אותו. נדרשת התאמה בין קוד שנמצא על הכרטיס לבין מפתח שנמצא במערכת המחשב שקוראת אותו. כך מובטח כי המשתמש בכרטיס הוא אכן בעליו החוקיים."

"תהליך הבחירה עצמו מתבצע על-גבי מסך מגע ללא עכבר, כאשר הכרטיס החכם משמש כתעודת הזהות. באופן כזה ההצבעה אמורה להפוך פשוטה ונקייה, ללא צורך בפתקים המוכרים, החסרים בקלפי אבל מפוזרים ברחוב. תהליך ספירת הקולות הופך גם הוא לאוטומטי, והתוצאות ידועות ברגע בו נסגרות הקלפיות"
לכתבה   מתוך ynet מדע 9/7/03

 

 

 

 

. ערוץ הכנסת יתחיל בקרוב להפעיל אפשרות לצופים בבית להצביע בשלט הטלויזיה במקביל להצבעות במליאה

כך על פי ידיעות אחרונות 8/3/04
הצופים בבית יוכלו להצביע באמצעות  השלט ולראות את התוצאות בעת ההצבעה במליאה.
הרעיון טרם עבר אישור רשמי בכנסת וכמובן נתקל בהתנגדות של ח"כ רבים.

מובן שאין הכוונה לאפשר לציבור להחליט החלטותיו  אלא רק להשתתף ולהביע את דעתם בזמן אמת על החלטות המליאה.

בנוסף לאפשרות להצביע מתכוננים לכלול בשירות החדש גם אפשרות לקבל מידע על ההחלטות ולנהל צ'אטים עם הנציגים.


לכתבה   מתוך ידיעות אחרונות

 

ברור שכוונת הדמוקרטיה הישירה איננה יעוץ וסקר לנציגים אלא החלטה ישירה של האזרחים על החוקים והמדיניות אבל בכל זאת כל ניסיון כזה מבורך.
 

מובן שבכנסת יש מי שמתנגד ונחרד מהרעיון.

כך לדוגמא ח"כ אבו וילן בתגובה לרעיון החדש ב"ידיעות אחרונות":

"ניסיון מגוחך אף מסוכן", "הניסיון להביא להצבעת הציבור במקביל להצבעתם של נבחרי הציבור הוא מגוחך במקרה הטוב ומסוכן במקרה הרע, ח"כ צריך לשקול הצבעתו היטב"
"הדבר עלול לדרדר את איכות הצבעותיה של המליאה אל עבר פי פחת"
"אני מציע לנו, חברי בית המחוקקים, שלא ללכת שבי אחר רעיונות אינטראקטיביים שיכולים להפוך בקלות להיפראקטיביים ולפגוע בצורה קשה בעבודת חקיקה שקטה ומסודרת שהיא נשמת אפה של הדמוקרטיה"



מעבר לקלישאות המביכות על "עבודת חקיקה שקטה",

"דרדור איכות ההחלטות" וכו' נראה כי וילן לא ממש הבין מה היא "דמוקרטיה".

"נשמת אפה של הדמוקרטיה" היא הסמכות שניתנת לכל אזרח לדון להציע הצעות ולהצביע עליהן ולא שלילת זכות זאת וגם לא עבודה "שקטה" של ועדה המחליטה עבור אלפים אחרים שאפילו לא יכולים להיות נוכחים בדיון(ראה למשלמ סילוקם של חברי הליכוד בכוח על ידי אנשי האבטחה של הכנסת כאשר לא הורשו לשבת ולצפות בישיבת הועדה שדנה והחחליטה על סגירת המפעל בו הם עובדים לפני כחודש).

צודק אבשלום וילן בטענתו שמגוחך יהיה שהציבור יצביע במקביל לנבחרים.
בשביל מה באמת צריך נבחרים שיצביעו אם הציבור יכול לעשות זאת בעצמו?

אבל וילן מסיק מכך שמוטב כלל לא לאפשר לציבור להיות שותף אפילו בהצבעה פיקטיבית.

 

 

 

קליפורניה מתכוננת לבצע את הבחירות הבאות

באמצעים אלקטרוניים

כרגע מתנהל וויכוח על בטיחות השיטה המוצעת (מסך מגע + ספח מודפס).

אך גם אם הדבר ידחה ברור שקץ עידן הנציגים בפוליטיקה הולך וקרב.
לכתבה  ב"מעריב"

 

 

 

 

 

"משרד הפנים מתכוון להנפיק לאזרחים כרטיסים מגנטים חכמים שיכילו את המידע המזהה שמופיע בתעודות הזהות וכן מידע נוסף שיאפשר להשתמש בכרטיס המגנטי הנ"ל גם להצבעה בבחירות לכנסת ורשויות המקומיות."

לכתבה שהתפרסמה ב"מעריב"

 

נו אז מה? מה הקשר לדמוקרטיה ישירה?

לכאורה מדובר באמצעי לקיום בחירות של נציגים. זאת אכן כוונת משרד הפנים.

אבל אם יש אפשרות טכנית פשוטה שאפשר באמצעותה  להצביע על החלטה מי יבחר להחליט בשבילנו ל4- שנים הקרובות מדוע שלא נדרוש להצביע בעצמנו על המדיניות?

 

היום אנשים רבים חושבים (בטעות) שיש בעיה טכנית שמיליוני אנשים יקבלו החלטות על מדיניות. מרגע שאנשים יצביעו על נציגים באמצעות כרטיסים מגנטיים או דרך האינטרנט הרי שתעלנה במהרה השאלות הפשוטות והמוצדקות: למה רק פעם ב-4 שנים? למה רק על נציגים? מדוע לא נשתמש בכרטיסים המגנטיים להצביע על התקציב? להחליט האם יוצאים מהשטחים או לא ? לבנות או לא את כביש חוצה ישראל?

 

אין ספק שהנציגים יעשו הכל כדי שזה לא יקרה, הם יודעים שיהפכו מיותרים. כשלכל אזרח יש סמכות להשתתף בכל החלטה פוליטית אין צורך בנציגים. אין צורך ב-120 חברי כנסת כי למעשה כל האזרחים יהיו הכנסת.

 

ידיעה נוספת:

 

"בסקוטלנד תרוץ בבחירות הקרובות מפלגה הקוראת להקמת דמוקרטיה ישירה במדינה."

 

המפלגה - "ברית האנשים"  קוראת למתן זכות הצבעה מגיל 16 לכל אזרח להצביע על חוקים ומדיניות באמצעות האינטרנט ורשת הטלפונים. אמנם יש מרחק עצום בין מצע המפלגה לרעיון כפי שהוא מוצע באתר זה אבל ניתן להתרשם מהמוטיבציה לשנות את משטר הנציגים לכיוון הדמוקרטיה הישירה.

 

לכתבה שהתפרסמה ב"הארץ"

 



בבחירות האחרונות לכנסת בינואר 2003 קמה קבוצה של סטודנטים בשם "No-knesset" שקראה לדמוקרטיה ישירה במדינה ולביטול הכנסת.

 

חברי הקבוצה עמדו בכיכר רבין ביום הבחירות והפיצו את הרעיון לעוברים ושבים.  בכתבה שהופיע לאחר מכן באתר "נענע" הופיעה תגובה של  ח"כ מיכאל איתן לרעיון:

 

"רעיון של אנלפבית במדעי המדינה"
"כל רעיון אידיוטי צריך את תגובתי?" מגיב סגן יו"ר וועדת הבחירות, מיכאל איתן (ליכוד). "זה סתם קשקוש מקושקש שאין בו שום שחר. רעיון של אנלפבית במדעי המדינה. מידי יום מוגשים בכנסת חוקים והצעות, שאילתות. מי יכתוב את החוקים? מי יפקח? כל יום יהיו משאלי עם? נו באמת!".

 

מובן שאיתן, שמאשים באנאלפביתיות את תומכי הדמוקרטיה הישירה, כלל לא טרח לקרוא וללמוד מה בכלל הכוונה. בדמוקרטיה ישירה  אף נציג לא עושה "טובה" ושואל את העם. בדמוקרטיה ישירה כל אזרח רשאי להציע כל הצעה ולהשתתף בדיון על כל הצעה ולהצביע על כל החלטה פוליטית. בדמוס - קרטיה אין נציגים. האזרחים בוחרים מדיניות.

אין ספק שאיתן ולמעשה רוב מוחלט של הנציגים יתנגדו לרעיון שהופך אותם למיותרים, גם אם יבינו את משמעותו. מעניין שמשטר הנציגים הנוכחי שבו קומץ נציגים מחליטים החלטות (כלומר מעדיפים) עבור מיליונים שנאלצים לבצעם ואף לשלם לנציגים על  תפקידם, הפך ל"מדע" ואילו  הרעיון שהאזרחים עצמם יחליטו את החלטותיהם ושום אזרח לא יקבל תשלום עבור החלטה לגבי אנשים אחרים, מוצג  כ"אידיוטי", "קשקוש מקושקש" ו"שאין בו שום שחר".
 

לכתבה בנענע

 

"רשת התקשורת הבריטית - B.B.C מתכננת להפעיל מערכת ארצית של אתרי אינטרנט שיאפשרו למיליוני האזרחים לדון בהחלטות פוליטיות ברמה מקומית ולאומית ולהתאגד למחאות ולהשפעה על הנציגים."

 

בכירים ב-B.B.C הופתעו בשנים האחרונות מהופעתם של קמפיינים אזרחיים במחאה על החלטות בפרלמנט ובממשלה. לפי התכנון, הרשת תאפשר תשתית להתארגנות אזרחים להשפעה על החלטות פוליטיות.

 

 

נכון שמה שאנשי ה- BBC מכנים "דמוקרטיה" אינו ה"דמוקרטיה" כפי שמוצגת באתר זה ומהתוכנית עולה שמדובר באפשרות מחאה ובהתחשבות של הנציגים בפרלמנט ברצון הציבור ולא בהחלפת משטר הנציגים. בכל זאת הפוטנציאל גדול מאד ונראה שאפילו ברשת המסחרית התחילו להרגיש את התסכול המצטבר של האזרחים מהשיטה הקיימת.

 

קישורים לכתבה על התוכנית (באנגלית):

אתר BBC , כתבה על הנושא, כתבה נוספת

 

 

[תחילת העמוד]

דף הבית | אקטואליה | הצהרת הדמוקרטיה הישירה | שאלות נפוצות | מאמרים | english | הגדרות | כתוב לנו | פורום - כולנו-נדון!

www.kulanu-nahlit.org